בנוגע לנשים...

זה נושא מדובר כעת בכותרות ובשיח התקשורתי - נושא הנשים, שאלת ההדרה במרחבים ציבוריים ועוד. בכל פעם התקשורת מעלה נושא אחר שיש בו כדי ללבות את ההפרדה בין קבוצה אחת לאחרת, ועם כל הקושי שבדבר - דווקא פעילות מפרידה זו מולידה, בשקט בשקט, אימפולסים לחיבורים חדשים (עליהם לא ממש שומעים בתקשורת).

פיצול - גם אמיתי וגם לכאורי

אז... בנוגע לנשים....

הנושא המגדרי בקיום האנושי הוא עוד נושא עצום מאין כמוהו. האדם נברא בצלם, ללא הבחנה מגדרית (״נעשה אדם בצלמנו ובדמותנו״); לאחר מכן נברא הוא כשהמגדר הוא ׳גם וגם׳ (״זכר ונקבה ברא אותם״); לאחר מכן הופרדו המגדרים (נלקחה הצלע מהצד הזיכרי על מנת לברוא את האישה); וכך קיבלנו את אדם ועזר-כנגדו, חוה. תהליכים אלו, של תודעות מתרחבות ומתפצלות בו זמנית, התרחשו במשך שנים שקשה לאמוד בתודעה רגילה - כך מספרות לנו תורות הסוד. ובעת החדשה אנו נדרשים בכל פעם עוד ועוד להבנת הפיצול הזה, מה שנקרא ׳סוד הנסירה׳ בתורת הקבלה. ״הנושא הנוגע לנשים חובק צד כלכלי, חברתי ופסיכולוגי, וגם היבטים רבים נוספים. אך דווקא שאלת חינוך הנשים הניבה במציאות פירות נפלאים. כמעט כל הדעות בתחום זה שנוצרו מתוך תיאוריה, הופרכו על ידי הפרקטיקה בפועל. לאט לאט נשים נאבקו וזכו – למרות התנגדות דעות בעולמם של גברים – להתקבל לרוב המקצועות הגבריים, כולל זה של עורכי דין, רופאים, פילולוגים וכדומה. נשים איישו את המקצועות הללו בתנאים פחות נוחים משמעותית מגברים. צריך רק לקחת בחשבון באילו נסיבות לא טובות נשים נכנסו לאחרונה לאוניברסיטאות. עם הרקע הקדם-חינוכי הרגיל זה ממש לא קשה, אך נשים נאלצו להגיע לשם עם הכנה בלתי מספקת. לא רק באמצעות עבודה קשה אדירה, אלא גם באמצעות קשת רחבה של יכולות, הן לרוב התגברו על כל הקשיים. בנחישות, בעבודה קשה, וגם ביכולת השכלית הן אינן נחותות בשום אופן מגברים, כך שהמציאות בפועל, פתרה את העניין בצורה שונה לחלוטין ממה שרבים, לפני עשרים עד שלושים שנה, דמיינו באופן תיאורטי.״ (ר׳ שטיינר, הרצאה מיום 17.11.1906).

כן, הדברים האלו נכתבו כבר אז, בשנת 1906, לפני 117 שנים. וכאשר מתבוננים במציאות הפרקטית במשך 117 השנים האחרונות, אנו רואים את המשך המגמה המתוארת: התגברותן של נשים על הקשיים בהן הן נתקלו. זו גם המגמה שתמשיך הלאה, ללא ספק.

טבע נשי

אלא שהשאלה העומדת על הפרק היא אחרת: היא מבקשת להבין ולהכיר את המהות הנשית, את ה׳טבע הנשי׳. בהרצאה הנ״ל ר׳ שטיינר מביא ציטוטים של מדענים שונים, גברים רובם, בדבר דיעותיהם על תכונות ׳של נשים׳ : למשל, צייתנות, שמרנות, וגם תעוזה ומהפכנות (תלוי מי הדובר..). כולם מנסים להבין מהו אותו ׳טבע נשי׳.

ובהדרגה מכוונת ההרצאה הנ״ל לקשר שבין העולם הרוחי, העולם העל-חושי, זה ש׳מעל׳ העולם המטריאליסטי-חומרי-ארצי בו אנו חיים, ובין האדם - קשר שה׳טבע הנשי׳ מהווה את החולייה המחברת בתוכו. במילים אחרות, ׳טבע הנשי׳ מאפשר את הקשר עם המימד הרוחי של הקיום: ״יבוא זמן שבו אנשים ירגישו שיש לפתוח בחיים את מעיינות הרוח. ומדע הרוח הוא העמדה הקדמית של קרב זה על פתיחת המעיינות הרוחיים האמיתיים של האנושות. מדע הרוח, על בסיס הרבה יותר רחב, יוכל שוב לספר לאנושות כיצד היא קשורה לישות של הנפש, למה שמתנשא מעל החולף והעובר. על בסיס רחב בהרבה ממה שהיה בעבר בעולם הציבורי, מדע הרוח יכריז על מה שנותן וודאות, כוח, אומץ והתמדה בחיים, על מה שיכול להאיר את אותן שאלות המעסיקות את חיי היום-יום שלא ניתן לפתור מהצד המטריאליסטי בלבד.״ (שם).

מה שמתנשא מעל בר-החלוף הוא אותו כוח שמאפשר פרספקטיבה רחבה יותר בתודעת האדם, הוא מאפשר התבוננות לא רק ממקום רחב עם נקודות מבט נוספות אלא גם ממקום יותר אובייקטיבי ביחס לשאלות היומיום - ו׳מי׳ ש׳אחראי׳ על פיתוח הכוח הזה - או יותר נכון, על החיבור אליו - זו המהות הנשית.

אלא שהתרחבות תודעתית זו מבקשת שינוי של ההתייחסות לגוף הפיזי - וההיאחזות בגוף של ׳גבר׳ ו/או בגוף של ׳אישה׳, וזאת משום שהגוף הפיזי, שהוא הביטוי הבולט ביותר להבדלים בין גברים לנשים, הוא חלקי בלבד ממכלול הישות האנושית: ״גבר ואישה חייבים להסתכל על גופם הפיזי ככלי המאפשר להם, בכיוון זה או אחר, להיות פעילים כמכלול בעולם הפיזי. ככל שבני האדם מודעים יותר לרוחי שבתוכם, כך הגוף הופך לכלי, והם לומדים יותר להבין אנשים על ידי התבוננות במעמקי הנפש.

זה אמנם לא ייתן לכם פיתרון לשאלת הנשים, אך זה ייתן לכם פרספקטיבה. אתם לא יכולים לפתור את שאלת הנשים עם טרנדים ואידיאלים! במציאות ניתן לפתור זאת רק על ידי יצירת המושג הזה, אותה נטייה של הנפש המאפשרת לגברים ולנשים להבין זה את זו מתוך מכלול הטבע האנושי. כל עוד אנשים עסוקים בחומר, דיון פורה באמת בשאלת האישה לא יתאפשר.״ מה הוא מבקש לומר כאן? הוא מציין כי אין בכך לפתור את ׳שאלת הנשים׳, משום שזה דיון רחב מאוד כאמור, אך מדגיש כי בהכרח נדרשת הסתכלות מתוך ״מכלול הטבע האנושי״, ולא זה המצמצם לכדי ׳גבר׳ או ׳אישה׳. אדם הוא אדם, לפני שהוא מגדרי; וכל עוד ממשיכים להתרכז רק במישור המגדרי, נשארים בחלקיות, במישור אחד מיני מישורים רבים שיש להתבונן דרכם.

מחסומים

והנה אמירה מהותית נוספת בהקשר זה: ״אין לנו שום דבר בתרבות החיצונית שלנו מלבד מה שבני אדם יצרו, מה שבני אדם תרגמו מדחפים למכונות, לתעשייה, למערכת המשפט. בהתפתחותם, מוסדות חיצוניים משקפים את התפתחות הנפש. אולם תקופה, שדבקה בפיזיונומיה החיצונית, הצליחה להקים מחסומים בין גברים לנשים. תקופה שאינה מעוגנת עוד במה שחומרי, במה שחיצוני, אלא שקיבלה ידע על טבעו הפנימי של האדם המתעלה מעל המין, ותאפשר, מבלי לרצות לזחול לתוך עגמומיות או סגפנות או להתכחש למיניות, לייפות את המיניות ולחיות באותו יסוד שנמצא מעבר לו. אז תהיה לאנשים הבנה מה יביא את הפתרון האמיתי לשאלת הנשים, כי, באותו זמן, זה יציג את הפיתרון האמיתי לשאלת האנושות הנצחית.״

לב הנאמר כאן משמעו - המחסומים בין גברים לנשים (כולל מה שאנו חווים היום, במציאות של אוגוסט 2023 בישראל) הם תוצר ישיר של מערכות מטריאליסטיות, שיצרו מבנים ומנגנונים נוקשים חיצוניים, נעדרי הכרה רוחית שיש בה מן התנועה, מן הגמישות, מן הפנימיות והרוח; מודעות לכך יכולה לפרוץ אפיון של חד-צדדיות, ולפתוח ערוץ חדש ביחסים בין המינים. ואין הכוונה שהגמיש ׳יותר׳ טוב מהנוקשה; האיזון הוא המתבקש, ההכרה של הצורך בשני הערוצים, ולא אחד מהם בלבד.

אנו יכולים לקחת משהו מן הרמז הזה כאן, וגם מסוד הנסירה של ספר בראשית, פיצול האדם לשניים - לזכר ולנקבה, והבנת ה׳עזר כנגד׳ (ומקורות נוספים, וכאן כמובן שקצרה היריעה עד מאוד), על מנת להמשיך לחקור ולגלות את תהליכי החניכה המתבקשים מאדם שנמצא בגוף גבר ואת תהליכי החניכה המתבקשים מאדם הנמצאת בגוף אישה - ולזכור שמקורם הוא אחד. ושוב, מדובר בנושא עצום ללא קצה וגבול, מרתק ועמוק מאוד. כל התרחבות של ידע-אדם חדש כאן תהיה משמעותית, גם אם נדמה שהיא זעירה בשלב זה.

כמה שוקל המוח

ולסיום, הנה אנקדוטה עסיסית: בהרצאה הנ״ל מזכיר ר׳ שטיינר ״חוקר מפורסם, שניסה לפני זמן מה לייחס את 'הכישרון הנחות' של נשים למשקל הקל יותר של המוח הנשי! זה לא אגדה! האיש הזה טען שגדולתה של הרוח תלויה בגודל המוח, ושלנשים, בממוצע, יש מוח קטן יותר מגברים. ובאמת קרה אז ששיטותיו של הפרופסור המלומד הזה יושמו עבורו. לאחר מותו, נשקל מוחו, והתברר שיש לו מוח קטן באופן חריג, מוח קטן בהרבה מאלה של הנשים, שלדעתו היו בעלות נפש נחותה בגלל משקל מוחן הקל יותר.״

ואכן, הידע הרוחי גם לגבי נשים גברים ומה שביניהם הוא עצום, ואין זה עדיף על זה, וכל תפיסה שאינה כוללת בחשבון את הנכונות להיפתח לידע רחב יותר, תישען ממילא על מבט מצומצם, גם אם הוא פרי של ׳מחקר׳ מדעי-הטבע הארצי, ותחמיץ את ההזדמנות לפרוץ את תקרת הזכוכית הלא קיימת של הרחבת התודעה האנושית ואמונותיה.

***

את הידע הרוחי אנו למדים ממקורות שונים.

ובהקשר זה - הנה הקורסים בהם אני מלמדת : אשתתף בתאריך 4.9.23 בערב מבוא בתל אביב יחד עם עמוס בן-אהרון, המלמד לצידי את התכנים המופלאים השונים בתוכנית הפתוחה לקהל הרחב - פרטים כאן https://lp.vp4.me/n7bi. ערב מבוא לקורס נוסף לקהל הרחב שייפתח בהוד השרון - יתקיים בתאריך 12.9.23, יחד עם זהר מנור - לפרטים לחצו כאן. ערב מבוא לקורס לאנשי טיפול שייפתח גם כן בהוד השרון, יחד עם זהר מנור - יתקיים גם בתאריך 12.9.23 - לפרטים: https://lp.vp4.me/dyxw

***

בתמונה: שיאמה טארה בודהיסאטווי - פסל מנפאל (מוזיאון התרבות באזל, שווייץ). על פי המסורת, התחייבה טארה לבודהיזם. הוצע לה לשאוף להיוולד כגבר בטענה שרק גבר יכול להפוך לבודהה. טארה סירבה, ונדרה נדר להנציח את התגשמותה הנצחית עד שכל היצורים ישיגו חירות.