״נכון שהיא מתקשרת יותר, אבל ביומיים האחרונים לא דיברנו..״; ״אתמול הוא עשה שיעורים, אבל לא המשיך ללמוד למבחן״; ״הוא באמת מגיב יותר בנעימות, אבל אתמול שוב כעס״; ״אתמול הוא לקח את הילד לחוג, מצד שני אני כל הזמן מחזירה״.
אם הייתי צריכה לבחור תרגיל עיקרי בסיסי לתשומת-לב פנימית בזמן דיבור ושיח, הייתי מתרכזת בביטול האוטומטי המתרחש מיד לאחר שאנו מסכימים עם משהו, רואים משהו בתובנה שלא ראינו קודם.
המיינד ה׳רגיל׳ שלנו, התודעה היומיומית הפועלת בתוך העולם הגשמי שלנו, המבוסס על לינאריות ועל סיבה ותוצאה, על יכולת מדידה של דברים לפי סטטיסטיקות ותוצאות - כל אלו אינם תקפים כשמדובר בחיים בכללותם, החיים האמיתיים שלנו, שיש בהם גם אי-ודאות, תהליכיות מתמדת, לא הכל מדיד ולא הכל בר ״תוצאה מיידית״. מתבקשת עמדה אחרת, עמדה של סבלנות.
אם נחזור לתחילת הטור ולמשפטים המוכרים לכולנו בתוך שיח ׳רגיל׳ - וניקח על עצמנו לעצור, קודם כל לעצור, ואז לשים לב לאותן ׳מילות ביטול׳, יכול להיות שמשהו אחר יתחיל לצמוח בהסתכלות שלנו.
זה לא אומר שאין ׳צד שני׳, זה לא אומר להסכים עם כל דבר שאנו שומעים (שאמרנו בעצמנו, או אצל האחר), זה אומר תשומת לב לחיץ של או-או. תשומת הלב הזו איננה המטרה, היא רק הבסיס להתחיל ממנו תנועה חדשה.
זה נכון גם לגבי דברים רחבים יותר, הנוגעים לעניינים מורכבים וכואבים, אפילו מלחמות, פוליטיקה, חינוך ועוד - כמו המצב הקשה בו העולם, ואנו בתוכו, מצויים; ובהיותנו ביטוי מוקטן של העולם הזה, עלינו להתחיל בעצמנו, וממילא אין דרך אחרת נגישה יותר מלבד עצמי.
חשוב ללמוד להפריד בין המישורים השונים בהם אנו מדברים ומקשיבים, כדי שמתוך מחשבה נכונה תגיע ההחלטה הנכונה ואז גם המעשה הנכון - כל אלו הם משפטים מופשטים ולא ברורים כמובן, כי אין תחליף לתרגול ממשי על מנת לבסס את ההבנה שלהם מתוך ידיעה ממשית, ולא מתוך תיאוריה. ועדיין, הם צריכים להיאמר ולהיכתב.
... מעל לכל, מצווים לעקור את המחשבה כי יש לעסוק באימונים מוזרים ומיסתוריים לשם הגעה לידי הכרת מהותם-העילאית של הדברים. על האדם להבין בבירור כי ההתחלה באימונים ובתרגילים יש לעשות במחשבות וברגשות הרגילים, עמם הוא חי כרגיל, ורק צריכים להפנות אותם אל כיוון אחר מהמורגל. ... לכן צריך לתת את הכיוון הנכון למחשבות ולרגשות. כי אז ניתן לפתח את כושר-החישה לקליטת הדברים שהם בלתי-נגלים בחיים הרגילים. (ר. שטיינר, ׳כיצד קונים דעת העולמות העליונים׳, עמ׳ 44).
בברכה לנחמות ולניסים גלויים,
יפעת
לצירוף מתעניינות/ים לקבוצת ווטסאפ שקטה - בה אני מעבירה מעת לעת תכנים ותרגילים לתמיכה - הנה הקישור:
הדברים של שטיינר ככ מדוייקים.
מחברים אותנו לעצמנו
בלי מניפולאציות חיצוניות וחיפוש אחר כוחות זרים.
פשוט חיבור לעצמי האןטנתי ומשם להתחיל.
ואולי זה לא כ"כ פשוט...